בן ליאון וג'ולייט. נולד ביום כ"ח באלול תשי"ב (18.9.1952) בירושלים. למד בבית הספר היסודי "כרמלי" שבירושלים. יצחק היה ידוע בפשטותו הרבה, בתמימותו ובטוב לבו. הוא היה אדם צנוע ושקט, שלא אהב להתבלט. מעולם לא שמר טינה לאדם והיה בין היחידים שזכו להתברך במעלה נדירה זו - טוב לב - במלוא משמעותו של מושג זה. תמיד היה מוכן לעזור לזולת ולחלק כל מה שהיה לו עם חבריו.

יצחק גויס לצה"ל במחצית מאי 1970 ועבד כחשמלאי. באחד הימים, בדרכו בחזרה לבסיס, נפגע יצחק בתאונת דרכים ואושפז בבית החולים בבאר שבע. ביום ט"ז בסיוון תשל"ב (29.5.1972), לאחר שמונה ימים של מלחמה עקשנית על חייו, יצאה נשמתו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים.

מפקד היחידה מציין במכתב התנחומים למשפחה, כי "יצחק היה חייל טוב, אשר ידע לרכוש את אמון מפקדיו ולהתחבב על חבריו. הוא ביצע כל תפקיד על הצד הטוב ביותר. אנו לא נשכחהו ודמותו תמשיך ללוות את יחידתו".